מי שהתמודד בעבר עם הפרעת אכילה, יודע שזו דרך לצעוק בשקט ״אני צריכה עזרה״. בדמיון זה כאילו אתה מנופף עם הידיים וקופץ גבוה וצועק מעמקי הנשמה ״תראו אותי, אני כאן״. אבל בפועל לא יוצאת לך מילה מהפה ובמקום להבליט את עצמך, את הצורך שלך שיראו אותך, אתה הולך ונעלם. אתה מצמצם את הקיום שלך. עד שאתה מפסיק להיות. קיים.