
פנטזיית המושלם שלי
הוא הסתכל עלי בעיניים דומעות ושאל ״למה החיים שלי תמיד עוברים לידי? למה אני מפספס אותם כל הזמן?״
במשך שנים האמנתי שיש כזה דבר ״מושלם״.
אימצתי גישת חיים ״אנכית״*, כזו שתופסת את החיים החברתיים כאילו הם מתנהלים על סולם.
סולם המתנשא עד השמיים ובנקודת השיא – המקום הראשון שלו, מצוי כל הטוב.
מצויים המושלם, השליטה המלאה, הביטחון המוחלט, הידע שאין לו גבול וכל מה שהוא ״הכי״.
במשך שנים רדפתי אחר המקום ה-״מושלם״ הזה. למקום הראשון בקצה הסולם. מקום שהאמנתי בכל ליבי שרק בו אוכל להיות סוף סוף ״מאושרת״, ״שלמה״, ״שייכת״, ״ראויה״.
וככה במשך שנים הגעתי למקום הראשון הזה שוב ושוב – סיימתי בהצטיינות כל דבר שעשיתי, יצאתי לקצונה, עשיתי שני תארים ראשונים במקביל, התקבלתי לעבודות נחשבות, קיבלתי פרויקטים יוקרתיים שהצלחתי בהם.
מקום ראשון.
ועוד מקום ראשון.
ועוד מקום ראשון.
לרשימה שהתארכה והתארכה.
ובכל פעם הרגשתי סוף סוף ״מאושרת״, ״שלמה״, ״שייכת״, ״ראויה״.
לרגע. רגע אחד קטן חמקמק.
שכמו שנכנס לחיי, כך הוא נעלם.
אני זוכרת שהדבר שהכי פחדתי ממנו הוא להיות סתם ״רגילה״. סתם ״כמו כולם״. סתם עוד אחת כזו על אחד שלבי הסולם.
מכירים את השאלות האלה שאנשים פשוט זורקים לאוויר, והתשובה שיוצאת לכם מהפה בכזאת טבעיות גורמת לכם לפתור לופ שהיה לכם שנים?
הוא שאל אותי ״אם היה לך שלט ענק לתלות, עם מסר לעולם, מה היית כותבת בו?״.
עניתי, תשובה שנורתה לחלל ״אני לא מושלמת! מבחירה**״.
והתשובה הפשוטה הזו שלי הסתירה בתוכה מורכבות אדירה שקיימת בתוכי.
והתשובה הפשוטה הזו שלי היתה קבלת החלטה. בחירה. אחרי שנים של התלבטות וחפירה.
ואיתה יצאתי למסע – מסע שבו הבנתי, הפנמתי, שאין כזה דבר מושלם בעולם.
מסע שבסופו בחרתי לוותר על ״פנטזיית המושלם״ שלי.
וויתור שיכולתי לעשות רק כשהבנתי את המחיר הגדול ששילמתי על תיחזוק ״פנטזיית המושלם״ בראש שלי.
רדיפה אחרי המושלם במחיר של פספוס החיים.
אנחנו גדלים בחברה שבה רזה זה טוב ושמן זה רע. תפיסה מעוותת שחודרת לילדים של כולנו.
תפיסה שפוגשת ילדה קטנה שמאמינה בכל ליבה שתוכל להרגיש שייכת רק אם תהיה מושלמת!.
ילדה שעבורה להיות סתם ״טובה״ זה כישלון, השפלה.
ילדה שעבורה להיות ״הכי טובה״ זה לא מספיק. יש לה ״מושלם להגיע אליו״.
עבור האנורקטית, ששואפת למושלם. ולא יכולה להסתפק בסתם להיות ״עוד מישהי רזה״.
רזה – זה טוב!
אנורקסיה – זה מושלם!
רוצים לעזור לה?
תעזרו לה לראות שאין כזה דבר מושלם בעולם.
של-״מושלם״ שהיא שואפת אליו יש מחיר כבד מדי. עבורה.
היא לא רואה את זה.
*מבוסס על רעיונות מתוך התיאוריה האדלריאנית
**אחרי שנים סיפרתי את הסיפור למנחה שהיתה לי והיא אמרה לי ״את לא מושלמת! נקודה. אין כזה דבר מושלם״.
קרדיט לתמונות המדהימות בפוסט לצלמת המוכשרת הדר רופא. אינסטגרם: hadar.roffeh
