למה חשוב לתת ל-״דבר הזה״ שם?
אני חושבת שלמילים יש משמעות בעיקר אלא שיוצאות מהלב בלי עיבוד.
הפסיכולוגית שלי הפנתה את תשומת ליבי שאני מתארת בצורה שונה את הקשר ביני לבין הפרעת האכילה.
״אני אנורקסית״
״אני סובלת מאנורקסיה״
״סבלתי מאנורקסיה״
אנורקסיה היא מחלה שמשתלטת על הזהות של האדם, המשפטים האלה מתארים בצורה מדהימה את מקומה של האנורקסיה בזהות שלי לאורך תקופת ההחלמה.
————————————————
במשך שנים המשפחה והסביבה הקרובה אלי תפסו אותי כ-״שרוטה עם אוכל״.
היה ברור שמשהו במערכת היחסים הזו אינו תקין.
אחד הצעדים המשמעותיים שעשיתי עבור עצמי היה לעמוד מול קבוצת אנשים שעדין לא הכרתי ולהגיד בטבעיות שפשוט יצאה מתוכי ״אני סובלת מהפרעת אכילה״.
״אז למה חשוב לתת ל-״דבר הזה״ שם?
תחושת שייכות.
כשאתה נותן ל-״דבר הזה״ שם אתה הופך להיות חלק מקבוצה. שייך.
אתה כבר לא לבד בזה עם עצמך. אתה לא מיוחד, כזה שאף אחד לא יצליח להבין אותך לעולם, אז למה בכלל לנסות לשתף מישהו בכלל?
יש עוד אנשים כמוך. שחושבים כמוך. שמתמודדים עם העולם כמוך. שמבינים את ה-״שריטה״ שלך. שמולם אתה לא צריך את המסיכה. פשוט כי הם ישר יבחינו בה.
זה מאוד משחרר להסיר מסיכה.
ידע, שהוא כח עצום עבורך מול המחלה.
כשאתה נותן ל-״דבר הזה״ שם אתה יכול לקרוא על זה, להבין את זה.
דברים שלא ידעת להסביר במילים פתאום מקבלים פנים. אתה יכול לחבר נקודות בחיים שלך ולייצר נרטיב. נרטיב שיהיה הבסיס שלך לעצמך.
הידע מעביר אליך כח מול המחלה. מחזיר אותך, ברמת התודעה, לשליטה על הגוף שלך.
תקווה.
כשאתה נותן ל-״דבר הזה״ שם אתה קורא על אנשים שהצליחו להחלים ולצאת מזה. אתה מבין שיש שביל שאפשר להתחיל לצעוד בו בדרך להחלמה. אפילו יותר משביל אחד.
ובדמיון שלך מתחילה להיווצר תמונה.
תמונה משמעותית עבורך.
תמונה שלך בלעדיה.
בלעדי המחלה.
תמונה שתהיה צידה לדרך עבורך בצעידה שלך בשביל ההחלמה. תמלא אותך בתקווה כל פעם שהייאוש, הכאב והפחד יאיימו לחזור לשלוט.
יש עוד אנשים כמוך. שחושבים כמוך. שמתמודדים עם העולם כמוך. שמבינים את ה-״שריטה״ שלך. שמולם אתה לא צריך את המסיכה. פשוט כי הם ישר יבחינו בה. זה מאוד משחרר להסיר אותה.
שינוי תודעה.
כשאתה נותן ל-״דבר הזה״ שם אתה יכול להתחיל לייצר הפרדה בין המחלה לבינך.
בין התנהגות שאימצת בגלל המחלה לבין מי שאתה.
ההתנהגות הנוקשה שלך לא הופכת אותך לאדם נוקשה. להפך, אתה פתאום מגלה שזה רחוק ממך כל כך.
זו התנהגות שהיית צריך כדי לאלף את הגוף שלך לחיות בדרך לא אפשרית.
כשאתה בתוך המחלה, אתה לא רואה שום אפשרות קיום אחרת לעצמך.
תפיסת העתיד שלך מוגבלת בידי הדימוי העצמי המבוצר שלך כמכור למחלה.
לא חשוב עד כמה אתה עשוי להכיר במחירי ההתמכרות הזו שלך.
הפחד לאבד את העצמי אם ההתמכרות תיעלם מחייך הוא מפלצת עצומה. במוח שלך, אתה תחדל להתקיים.
שינוי התודעה הזה, שאתה לא שווה המחלה, שיש קו שעובר בינכם, מייצר אצלך את הספק, פתח להחלמה.
אתה יכול ״להרוג״ את המחלה מבלי ״להרוג״ את עצמך.
אל תפחדו לתת לזה כותרת. שם.
מה הדבר הכי נורא שיכול לקרות?
מקסימום טעיתם ולמדתם המון על מחלה שיש סיכוי גדול שתיתקלו בה.
מול חברה שלכם. תלמידה. הילדה הקטנה שלכם.
